הָרָב שֶׁלִּמַּד וְלֹא הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים, לֹא יִכְעֹס עֲלֵיהֶם וְיִרְגַּז, אֵלָא חוֹזֵר וְשׁוֹנֶה הַדָּבָר אַפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁיָּבִינוּ עֹמֶק הַהֲלָכָה. וְכֵן לֹא יֹאמַר הַתַּלְמִיד הֵבַנְתִּי, וְהוּא לֹא הֵבִין, אֵלָא חוֹזֵר וְשׁוֹאֵל, אַפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וְאִם כָּעַס עָלָיו רִבּוֹ, וְרָגַז--יֹאמַר לוֹ: רִבִּי, תּוֹרָה הִיא, וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ; וְדַעְתִּי קְצָרָה.